שעתיים תמימות שוטטנו בשבילים… דיברנו על אלוהים ועל האדמה,  על הרוח ועל המים הנשקפים מרחוק, על ההרים שהקיפו אותנו, ועל היופי הזה שניתן למקום ושנתנו לו אנשיו… אני מספר לכם על מושב אמירים, שקיבל את טובה של הארץ, וטובל בטובו של היקום כולו (כמעט)….
 
מחר כי תבואו בשערי מושב אמירים, ושלט הכניסה יקבל אתכם כחוצנים בחללו של עולם צמחוני, זכרו ששעתיים בשביליו ונופיו, יהפכו אתכם כמוני לרגועים שבבני האדם… והיה אם לפתע יצוץ יש מאין איש לבוש שחורים, עטור זקן שחור ועיניו טובות ומאירות ויזמין אתכם לתפילה של צהרים או ישאל אם אפשר לעזור… לכו אתו.. כי טוב המקום וטובים אנשיו…. ובמרפסת מצפה כנרת, אל מול הנוף המהפנט, ישבו בסיכול מזרחי קומץ אנשים לבושים לבן, מזמזמים מנטרה פנימית ועיניהם מאירות ….ואני הלכתי איתם כי טובים היו וטובים היו חלומותיהם… וכשפגשתי את הדר שלקחה אותי בסבלנות אין קץ לגלות את סודותיו של מושב אמירים, ידעתי שטוב המקום ומבורך הוא בברכת האל…

מחר כי תבואו למושב אמירים, תנו לכביש, לשבילים, לנופים ולאנשים להוביל אתכם ואז תראו את יופיו של מקום ויופים של אנשיו… וכל השאר – ברגליים או בראש שלכם…