דף הבית >> בלוג-הטיולים >> 'כפישא' – זכרון מר בקצה הכפר הדרוזי יאנוח
 
'כפישא' – זכרון מר בקצה הכפר הדרוזי יאנוח


'כפישא' – זכרון מר בקצה הכפר הדרוזי יאנוח


__________________
  19/12/2017  
  
'כפישא' קוראים לחלקת ההר ההיא...
עצי אורן סחופי רוח, נוף פראי ונטול רסן וצמרות זיתים כסופות... מה שיודע ההר, נעלם כמו זכרון עמום...

הקרב ההוא עדיין מהדהד בגבעות, נוגס בליבם וכבודם של בני עדת המוואחידון (הדרוזים).
לילה אחד רווי דם שהעמיד במבחן הסכם פוליטי, נאמנות ומחוייבות דתית ועדתית.
ליל 28 אוקטובר 1948 ייחרט בזיכרון העדה הדרוזית כלילה מכונן... ובחשכתו נולדה ברית הדמים.

ברקע, מעבר לגבעות ולרכסים היורדים אל הים, במרחב שבין הכרמל ועמק זבולון נחתם בחודש אפריל 'הסכם רמת יוחנן' בין ראשי העדה הדרוזית לבין אנשי "ההגנה"...
שם, בחורש, החלה ראשית דרכה של יחידת המעוטים.

בלילה ההוא החלה מטפסת במעלה "מחלקת ההר", הפלוגה הדרוזית, שאנשיה דרוזים ויהודים כמקשה אחת, עושה דרכה מהכפר עמקא מעפילה על השלוחה בדרכה אל הכפר יאנוח שכוחות צבא ההצלה של קאוקג'י אוחזים בו ובאנשיו...

עד היום חלוקות הדעות...
איך קרה הדבר שמארב משותף של אנשי יאנוח הדרוזים ואנשי קאוקג'י ממתין לכח העולה בפאתי הכפר ונפתח קרב עקוב מדם בו נהרגים 14 לוחמים מתוכם 11 דרוזים.
יחד איתם נהרג מפקד הכח אסף כץ מקיבוץ יגור, ד"ר סלומון דהן מורלי שעלה לישראל יום לפני הקרב ויונתן אברמזון מהמושבה בית גן.

הרוחות סערו, בקרב הדרוזים בארץ יש שקראו לאירוע "בגידת יאנוח", אחרים טענו לתקלת קשר או לחילופין תקלת תיאום טרם הקרב, בין כוחותינו לבין הדרוזים של יאנוח...

את המתים הדרוזים כולם קברו על חלקת אדמה ממערב לכפר ולימים העבירו אותם לקבורה איש איש בכפרו.

הלילה בו נולדה "ברית דמים" היה ב 28 אוקטובר 1948 ביאנוח שעה שנתערבב דמם של סגן אסף כץ וחבריו היהודים בדמם של 11 לוחמים דרוזים ממחלקתם.

'כפישא' קוראים לחלקת אדמתו של שייח ג'עאבר סייף מיאנוח, שנתן בה כבוד למתים... ועכשיו חולקים בה ה"נופלים החדשים" גיבורי אומת עולם הדרוזים.

איך מגיעים: ממערב לכפר יאנוח, אחרי בית הספר. יש שילוט ממרכז הכפר ואת העצים רואים למרחוק